לקראת שבוע הספר העברי שייערך בין התאריכים 15 ליוני עד ל-25 ביוני הלכנו לחפש ילדים שחולמים להוציא ספר ומצאנו את עמיר ים סופרת צעירה שהגשימה חלום.
כמו שיש ילדים שאוהבים לשחק כדורגל וכבר בכיתה ד’ הולכים לחוג כדורגל לילדים, ככה יש ילדים שיודעים שהם אוהבים לנגן, לצייר וכן אפילו ילדים שאוהבים לכתוב.
כיצד מזהים את הילדים שאוהבים לכתוב ? פשוט אלא אותם ילדים שיושבים בשיעור ורושמים במחברת לא רק את שיעורי הבית , אלו הילדים שיש להם פנקס קטן או מחברת סודית בה הם רושמים בהתחלה שורות של התחלות שיר , אלו שאוהבים לעצור באמצע הרחוב וקוראים את כותרות העיתונים או המגזינים שבקיוסק.
הם לומדים מילים חדשות, מצטטים אחרים, וזה מה שנקרא להתחיל לשחק עם כתיבה כשאתם עוד קטנים.
אותם ילדים אוהבים לקרוא ספרים למרות שלא כל תולעת ספרים קטנה הופכת להיות סופרת פרפר, לפעמים סופרים פרפרים נולדים פתאום ללא מנוי בספריה העירונית .
יש ילדים עם תשוקה לשוקולד ויש ילדים עם תשוקה לאותיות.
ילדים שאוהבים לכתוב, משכללים את עצמם כל הזמן בלי להרגיש.
זאת מין תשוקה פנימית כזו, לפתח את הכישרון הזה שיש לי. זה טבע האדם, לפתח את מה שיש לו ולהבין מה זה הכישרון הזה שלו. לפעמים מגלים שזו נטייה ולא כישרון, לפעמים מגלים שזה כישרון גדול, וזה גם העתיד.
כן, זה קרה להרבה ילדים שהתחביב שלהם בילדות הפך לכישרון, החל מיו”ר מועצת התלמידים שהפך לעורך דין ועד לחבר ועדת הקישוט שהפך למעצב גרפי. הניצנים של הכישרון טמונים אי שם בד.נ.א. הילדותי שלנו.
לא כל הילדים שאוהבים לכתוב יכולים לכתוב, אבל מי שאוהב לכתוב יכול להגיע רחוק עם הכתיבה שלו, כי כתיבה זה דבר שדורש תרגול רצוף, ואפשר לשכלל אותה ולפתח אותה.
גם אם אתם רק כישרון ולא עילוי, עדיין יש לכם מה לתרום לעצמכם בכתיבה שגורמת לכם הנאה.
בשביל זה שוחחתי עם סופרת ילדים הודיה בונן –אלק, המשמשת גם מרצה ומנחת סדנאות כתיבה לילדים.
הספר הראשון שלה , שבטח רובכם מכירים, “כוח 12” הוא גם ספר שזכה בפרס “ספר זהב” והיא כתבה אותו רק בגיל 18. לאחר מכן היא הוציאה ספר נוסף לבני נוער בשם “שלם יותר מלב שבור”.
בונן-אלק היא בעלת תואר ראשון בתקשורת ובמדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני בספרות עם התמחות בכתיבה יוצרת מאוניברסיטת חיפה.
בונן-אלק הייתה ילדה שכתבה למגירה וקראה ספרים בכל הזדמנות אפשרית, ומכאן ההזדהות שלה עם כותבים צעירים והרצון לפגוש ילדים שמתעניינים בתהליך היצירה.
אחת הסדנאות אותם היא מעבירה הוא בדיוק לאותם ילדים שאוהבים מילים יותר משוקולד , בסדנה היא משתפת את הילדים בחוויית הכתיבה שלה ומנסה אנסה לענות ביחד עם הילדים איך מתחילים לכתוב סיפור? כיצד בונים דמויות? איך מפתחים עלילה ומחליטים מה יקרה בהתחלה, באמצע ובסוף? וממה מורכב תהליך ההוצאה לאור?
מטרת סדנאות הכתיבה שלה היא לקרב את הילדים לעולם הספרות ולפתוח בפניהם את האפשרות לכתיבה יצירתית.
כתיבה היא לא פעולה חיצונית בלבד, היא קשורה למחשבה, לדמיון ולהרגשה הפנימית שלנו ואת אותם רגשות ועולם פנימי עשיר ולפעמים מעורבב כמו סלט אותיות היא מנסה שלב אחר שלב, ללמדים את הילדים כיצד מגבשים נושא לכתיבה, איך מפתחים עלילה, כיצד יוצרים דמויות, מהם תיאורים מוצלחים, איך בונים דיאלוגים ולבסוף, כיצד בוחרים שם קולע ליצירה.
אבל אולי הדבר הכי כייף בסדנאות שלה הוא שבסופם כל ילד מוציא ספר חדש לאור, ממש ספר אמיתי עם כריכה קשה, עם תמונות, ציורים, ספר אישי לכל ילד ובו מפורסם הסיפור עליו עבד במהלך הסדנה.
אחת ממשתתפות סדנת הכתיבה שלה היא הסופרת הצעירה עמיר ים רותם . היא בת 10 וחצי שהגשימה חלום והוציאה ספר ראשון בשם ‘לא פה ולא שם’ על ילדה רגילה שמתגוררת בעפולה ובעקבות עבודת שורשים שהיא עושה היא מגלה מידע חדש על עצמה ועוברת מסע מותח מלא הרפתקאות בעקבות הגילוי המסתורי.
עמיר מספרת שלכתוב ספר הוא תהליך לא קל בכלל, כמו שהרבה חושבים בטעות.
בהתחלה היה לה קשה עם הכתיבה במיוחד כאשר היא לא ידע איך להמשיך עם כמה ראיונות שהיו לה בראש, ומה שעזר לה היו חברות שהיא התייעצה אתם.
לאחר כתיבה שערכה כמעט שנה ועבודת עריכה על הספר היא הרגישה מאוד גאה ומאושרת מהתוצאה: ספר עם 71 עמודים שכולו רק שלה עם שמה על הכריכה. סיפוק אדיר וגאווה למשפחה כולה.
עמיר ממליצה לילדים להשקיע בכתיבה ולנסות להוציא ספר משל עצמם גם אם התהליך הוא ארוך וקשה אבל הוא שווה את המאמץ.
במסגרת פרויקט “מעבר לדמיון” הוציאו לאור למעלה מ-200 ילדים ספרים עלילתיים באורך מלא.
לפרויקט הוצבו כמה יעדים, ביניהם פיתוח עולם הדמיון והיצירתיות של התלמידים, הרחבת ארגז הכלים הספרותי, העשרת אוצר המילים, חיזוק מיומנויות לשוניות, למידת טכניקות כתיבה שונות והתנסות במתן ובקבלת משוב.
יצוין כי פרויקט “מעבר לדמיון” זכה לתמיכה ולשיתוף פעולה עם משרד החינוך.
